רקע - הגורמים לאקנה:
אקנה הינו מחלה של זקיק השיער בעור. בכל זקיק שיער קיימת שערה זעירה וכן בלוטה שומנית רבת-אונות. בלוטות שומניות מייצרות סבום – נוזל שמנוני. בנסיבות רגילות, הסבום נע במעלה זקיק השערה אל פני העור. כאשר נוצר אקנה, הסבום לכוד בתוך זקיק השערה. אקנה נוצר באזורים שבהם בלוטות שומניות מצויות בצפיפות הרבה ביותר: פנים, קרקפת, צוואר, חזה, זרועות וכתפיים.
אקנה נוצר לרב כאשר הגוף מתחיל לייצר אנדרוגנים. האנדרוגנים גורמים להתרחבות הבלוטות השומניות, ותופעה זו תקינה; רק כאשר האנדרוגנים גורמים לגירוי יתר של הבלוטות השומניות, מופיע אקנה. אצל נשים צעירות מופיעות לעתים התפרצויות אקנה אשר חופפות לשינויים הורמונליים הקשורים למחזור; שינויים אלו משפיעים על רגישות הבלוטות השומניות לאנדרוגנים.
לאחר גירויה ע"י אנדרוגנים, הבלוטה השומנית מייצרת יותר סבום. סבום שמנוני זה מצטבר בזקיק השערה, ועולה לאורך השערה אל פני העור. בדרכו במעלה השערה מתערבב הסבום עם חיידקי עור רגילים וכן עם תאי עור מתים, אשר הופרשו מן הזקיק. בתקופות של שינויים הורמונליים, קצב הפרשת תאי עור מתים גובר, והם נוטים להפוך לגושים. לאחר שהם מתערבבים עם סבום, גושים כאלה עלולים לחסום את זקיק השערה. זקיק שערה חסום הופך לאתר התרבות של חיידקים. אחד הסוגים הבולטים הינו: פרופיובקטריום אקנס, זן שקיים באופן טבעי על העור. חומרים כימיים אשר מופרשים ע"י החיידקים המתרבים במהירות מוגברת עשויים לגרום לדלקת של זקיק השערה ושל העור הסובב את הזקיק.
טיפולים כימיים המקובלים כיום:
בין הטיפולים המוצעים כיום, בולטת התרופה Roaccutane , שנלקחת בבליעה, כפופולארית במיוחד. תרופה זו הינה בעלת פעילות אנטיביוטית ומסייעת גם בהפחתת הפרשת הסבום. אולם, בהיותה אנטיביוטיקה חזקה, אירעו כבר מקרים של פגיעה בלתי-הפיכה בכבד של מטופלים.
הטיפול הצמחי המוצע:
מצאנו שתערובות של שמנים אתריים מסוימים ומיצויים צמחיים אחרים, כפי שיפורט בהמשך, יכולים לטפל בפצעונים מייד עם היווצרותם. תערובות המיצויים מסוגלת לחדור לתוך הפצעון ולקטול את החיידקים שבתוכו, מבלי לגרום לגירוי יתר של העור. הצמחים מכילים מאות מרכיבים כימים הפועלים בצורה סינרגטית נגד החיידקים, מבלי להידרש לריכוזים גבוהים שעלולים להביא לפגיעות אחרות בגוף.
עבור אזור נרחב יותר הנוטה לאקנה, נמצא שתערובת מיצויים צמחיים במים מסוגלת לחטא את העור מבלי לגרות אותו.
בעוד ששני הטיפולים הנ"ל הם חיצוניים, קיים יתרון לטיפול משולב אשר מאפשר צמצום הגירוי של הבלוטות השומניות. טיפול כזה מסתייע בחליטת צמחים המסייעים לפעילות הכבד והכליות, בהם: סירפד, עשנן, צתרה ועוד.
בין הצמחים האחראים לטיפול החיצוני נציין:
זני קורנית נמצא שזני קורנית שונים הם מן האנטי-חיידקיים ביותר (למשל, Beuchat, 1976 ). בין המרכיבים החשובים בצמח: תימול וקרבקרול.
זני אזוביון בעוד שלאזוביון פעילות אנטי-חיידקית מתונה (למשל Adam et al, 1998), הוא מסייע במיוחד להפחתת הגירוי בעור.
מקורות ספרות:
Adam, K., Sivropoulou, A., Kokkhini, S., Lanaras, T. & Arsenakis, M. (1998) Antifungal activities of Origanum vulgare subsp. Hirtum, Mentha spicata, Lavandula angustifolia, and Salvia fruticosa essential oils against human pathogenic fungi. Journal of Agriculture & Food Chemistry, 46 (5), 1739-1745.
Beuchat, L. R. (1976) J. Food Sci., 41, 899-902.
El-Kady, I.A., El-Maraghy, S.S.M. & Mostafa, M.E. (1993) Antimicrobial and antidermatophytic activities of some essential oils from spices. Qatar University Science Journal, 13 (1), 63-69.
Panizzli, L., Flamini, G., Ciomi, P. L. & Morelli, I. (1993) Composition and antimicrobial properties of essential oils of four Mediterranean Lamiaceae. Journal of Ethnopharmacology, 39 (3), 167-170.