צלקות מופיעות בעיקר לאחר פגיעה בעור: החל מפצעי אקנה, ועד לכוויות, חתכים, או ניתוחים. באזור פגוע מייצר הגוף חסימה ע"י קולגן. חסימה זו אינה מכילה נקבוביות הזעה ושיער, ולכן היא נראית חלקה ובוהקת ביחס לעור שסביבה. כדי לסייע בחסימת האזור, הצלקת עשויה להיות בעלת עובי גדול במידה ניכרת מזה של העור. בתהליך ההבראה שולח הגוף את האנזים קולגנאז לפירוק עודפי קולגן.
טיפולים רפואיים בהצטלקות כוללים כיום חבישה בלחץ עם משטחי סיליקון וכן משחות שונות המכילות סיליקון, קולגן ועוד.
הצמח חי-עד (Helichrysum italicum) , קרוב משפחתו של הצמח הישראלי דם המכבים, נמצא יעיל במיוחד לטיפול חיצוני בדלקות, כוויות, צלקות, דימומים תת-עוריים ושריטות.
בניסוי מקדמי שנערך על השתלת עור, נמצא שהוספת מיצוי מצמח החי-עד הביאה לצימוח מהיר וסדור של כלי הדם באזור הפגוע, לעומת צמיחה איטית ומפוזרת בהעדרו. בנוסף לסיוע בצימוח כלי דם באזור פגוע, רכיבים בצמח כמו איטלידיאון נקשרים לפיברין, החומר הגורם לקרישת הדם, ומאפשרים שחרור חסימות בנימים עדינים; כך מתאפשרת הגעת האנזים קולגנאז אל אזור הצלקת.
הטיפול המומלץ בעור מצולק הוא הספגה של שמן מחדש רקמות מידי ערב. מומלץ לבצע את הטיפול לפני ואחרי ניתוח. רכיבי שמן זה אף מסייעים בסגירת פצעים פתוחים מיד לאחר הניתוח. צלקות ניתנות להעלמה במידה יעילה יותר כאשר הן בנות פחות משנה. בתחילת החלמתו של פצע, ניכרת אדמומיות מקומית; האדמומיות תחלוף כיום לאחר שימוש במיצוי הצמחי.
במקרה של עור אקנתי, יש להסתפק במי חיטוי לעור.
טיפול בדימומים תת-עוריים
דימומים תת-עוריים מופיעים לעתים קרובות עקב חוסר זרימת דם מספקת. כך, ניתן לראותם בין היתר אצל אנשים שגילם מעל 70, בידיים וברגליים. עיסוי מקומי פעמיים ביום יביא להבראת דימומים כאלה לאחר יום עד שלושה ימים.
מקורות ספרות:
Bianchini, et al, “Composition of Helichrysum italicum g. Don Fl. Subsp. Italicum Essential Oil from Corsica”, Flavour & Essence Journal, Jan-Feb 2001, 16 (1), 30-34.
Facino , R. M., Carini, M., Mariani, M., Cipriani, C. (1988) Anti-erythematous and photoprotective activities in guinea pigs and men of topically applied flavonoids from Helichrysum italicum G. Don. Acta Therapeutica, 14 (4), 323-346.
Facino, R.M. et al,”Anti-erythematous and photoprotective activities in guinea pigsand man of topically apllied flavonoids from Helichrysum italicum G. Don,” Acta Therapeutica, 1988, 14:4, 323-345.
Facino, R.M. et al, “Phytochemical characterization and radical scavenger activity of flavonoids fro Helichrysum italicum G. Don (Compositae),” Pharmacol. Res., 1990, 22(6), 709-721.
Idaomar, M. et al, “Genotoxicity and antigenotoxicity of some essential oils evaluated by wing spot test of Drosophila mlanogaster”, Mutat. Res., 2002, 513 (1-2), 61-68.
Mezzetti, T. et al, “A new triterpenoid lactone, alpha-amyrin and uval from Helichrysum italicum”, Planta Medica, 1970, Aug 18 (4).
Nosro, A. et al, “Effects of Helichcrysum italicum extract on growth and enzymatic activity of Staphylococcus aureus,” Int. J. Antimcrob. Agents, 2001, 17(6(), 517-20.
Roussis-Vassilios et al, “Volatile Constituents of Four Helichrysum Species Growing in Greece”, Biochemical Systematics & Ecology, March 2000, 28(2), 163-175.
Sala, A. et al, “New acetophenone glucosides isolated from the extracts of Helichrysum italicum with anti inflammatory activity”, J. Nat. Prod., 2001, 64(10), 1360-1362.
Sala, A. et al, “Anti-inflammatory and antioxidant properties of Helichrysum italicum,” J. Pharm. Pharmacol, 2002, 54(3), 365-71.
Schinella, G.R. et al, “Antioxidant activity of anti-inflammatory plant extracts,” Life Sciences, 2002, 70:9, 1023-1033.
Toms, B. F., Iniesta, S. E., Toms, L. F., Romero, A. (1990) Antimicrobial phenolic compounds from 3 Spanish Helichrysum species. Phytochemistry, 29 (4), 1093-1096.