צמחי ספר מדבר יהודה
באזור יהודה קיים מגוון נרחב של צמחיה, הודות לקיומו של מעבר חד מאקלים ים-תיכוני לאקלים מדברי. בין היתר, קיימים צמחים שתפוצתם ייחודית לאזור זה או לאזורים בודדים בארץ, כגון אזובית המדבר. לאזור יתרון לגידול צמחים המכילים שמן אתרי עקב השפעת עקת מים המביאה לעתים לשיפור ההרכב הכימי של השמן האתרי, ועקב מיעוט גשמים ולחות- שלהם השפעה מזיקה לעיתים על תכולת שמן אתרי בעלים. מושבי האזור מעבדים אלפי דונם בבקעת ערד. גידול צמחים שתורבתו , רבים מהם לראשונה בעולם, ,החל בבקעת ערד וכן במושב כרמל, בספר המדבר.
צמחים אלו מהווים חומר גלם עבור חברת עשבי קדם בייצור מוצריה.
השימוש בזני הצמחים שפותחו – לצרכי מרפא
הגישה המסורתית של פיתוח מוצרי מרפא מצמחים הייתה:קיימת בעיה ידועה המטרידה בני-אדם, ומחפשים צמחים שיוכלו לעזור,זאת ללא ידע על דרך פעולתם של הצמחים. במרכז מחקר יהודה חידשו בכך שחקרו דווקא מצד הכרת הפעילויות של הצמח עצמו ומה עושים החומרים בתוכו.
כך, למשל, מתבצעים מחקרים יקרים בעולם לחיפוש מולקולות פעילות נגד סרטן, מתוך צמחים. חוקרים רבים סורקים מאות מרכיבים שישנם בצמחים, אבל לעתים נדירות בוחנים האם המכלול של המרכיבים בצמח, יחדיו, אינו יעיל באותה מידה כמו מולקולה יחידה שמבודדים מן הצמח ואח"כ משתמשים בה בתרופה כחומר בריכוז גבוה. יש לדעת, שכל חומר בעל תכונת ריפוי הוא גם סוג של רעל – לא לחינם הנחש הוא סמל הרפואה. לכן, שימוש בהרכב עשיר של מרכיבים כפי שקיימים בצמחים עשוי לאפשר טיפול יעיל יותר בהיבט של הימנעות מריכוזים חדים הגוררים תופעות לוואי.
בין הצמחים שנחקרים לטיפול בעור:
לענת יהודה – קרובת משפחה של ה"שיבה" המוכרת לכל. מסייעת מאד בהתחדשות עור פגוע.
אזובית המידבר – בעל פעילות אנטי-חיידקית
פרע מסולסל – קרוב משפחה של Saint John’s Wort המקובל במערב בטיפול בדיכאונות. מסייע בתחליפי קורטיזון, למשל למקרים של אסתמה של העור.
דם המכבים – קרוב משפחה של הצמח שמופיע על מדבקות יום הזיכרון. מסייע בהתחדשות רקמות עור פגועות, למשל בהעלמת צלקות. צטרנית משובלת – בעלת ריח המזכיר זעתר. בעלת תכונות אנטי-חיידקיות ואנטי- פטרייתיות
כתלה חריפה - נפוצה על קרקעות גירניות. מסייעת בטיפול בעור פגוע.
עד לפני 100 שנה, רוב התרופות בעולם הופקו מצמחים. גם כיום קיים מחקר מדעי נרחב על כך, הנקרא "פיתו-תרפיה".
לפני 100 שנה הוחל בסינתזה כימית של תרופות, המבוססות במקרים רבים על מולקולות דומות או זהות לאלו שיש בצמחים. מדוע?
כי התכולה של חומרים בצמח משתנה מעונה לעונה ולעתים אף משעה לשעה, ומדענים ורופאים מעדיפים חומרים עם הרכב קבוע.
כי זול יותר לסנתז כימית מלגדל צמחים ולהפיק מהם.
כי חברות התרופות יכולות לרשום פטנט על מולקולה שפיתחו, המאפשר להם לקבל בלעדיות על התרופה למשך 17 שנה. לכן גם כדאי להן להשקיע מיליונים בבדיקת התרופה. על פטנט לשימוש בצמח לא ניתן להגן באותה מידה כמו על פטנט העוסק בחומר כימי סינתטי.
מה הבעיה בתרופות כימיות סינתטיות?
מדוע התפתחו חיידקים אלימים בבתי החולים? הסיבה היא שחיידקים מפתחים עמידות למרבית סוגי החומרים, תוך זמן לא רב.
לעומת זאת, צמחים מתגוננים נגד חיידקים בדרך אחרת: הם מכילים תערובת של חומרים בריכוזים נמוכים. חלק מן החומרים רק מאטים את פעילות החיידק. חלק רק מפריעים לו להתרבות וחלקם גורמים לפירוק המעטפת של החיידק. הריכוזים הנמוכים של כל המרכיבים מאפשרים לצמצם תופעות לוואי.
* המאמר נועד לספק אינפורמציה בלבד ואינו בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית, או תחליף להתייעצות עם מומחה.